חשיבה מילולית · הבנת הנקרא

קטע ארוך, כמה שאלות — ולחזור לטקסט פעם אחת בלבד

הזמן בהבנת הנקרא הולך על חזרות לטקסט, לא על קריאה. אם בקריאה הראשונה תייגת כל משפט בתפקידו, כל שאלה מפנה אותך ישר למשפט הנכון — ואין סריקה שנייה.

השיטה
תיוג בשוליים
התגיות
תפיסה · נתון · טענה · דוגמה · סייג
התוצאה
חזרה אחת לטקסט, לא אחת לכל שאלה

מה עולה זמן בהבנת הנקרא

קטע אחד נושא כמה שאלות. מי שקורא את הקטע, ניגש לשאלה הראשונה, חוזר לסרוק, עונה, ניגש לשנייה וחוזר לסרוק שוב — קורא את אותו טקסט ארבע פעמים. הקריאה אינה הבעיה; הסריקה החוזרת היא.

התיוג הופך את הקריאה הראשונה למפה. במקום לזכור מה כתוב, אתה יודע איפה כתוב מה — ושאלה שמבקשת את הרעיון המרכזי מפנה אותך ישירות למשפט שתייגת כטענה, בלי לעבור על השאר.

התגיות, ואיך מזהים כל אחת

חמש התגיות שמכסות כמעט כל קטע טיעוני
התגיתמה זההסימן בטקסט
תפיסההעמדה שהכותב בא לסתורלרוב במשפט הפתיחה, ואחריה אך או אולם
נתוןראיה שתומכת בטענהעובדה, מספר, ממצא
טענהמה שהכותב מוביל אליולכן, אם כן, מכאן ש
דוגמההמחשה של נתוןלמשל, כך למשל
סייגהגבלה על הטענהאמנם, עם זאת, בתנאי ש

השיטה על קטע אמיתי

  • משפט 1 — תפיסה. "נתפסת לרוב כקישוט" היא העמדה שהכותב בא לסתור, והמילה אך שאחריה מאשרת את זה.
  • משפט 2 — נתון. צל והורדת טמפרטורה: ראיה ראשונה.
  • משפט 3 — טענה. מסומן ב-אם כן. זה משפט המסקנה.
  • משפט 4 — נתון. ספיגת מי גשם: ראיה שנייה, שבאה אחרי הטענה.

מה הכותב מנסה לטעון בקטע?

  1. (א)עצים בוגרים מורידים את הטמפרטורה סביבם בקיץ.
  2. (ב)עצי-רחוב הם תשתית עירונית, לא רק נוי.
  3. (ג)שתילת עצים נתפסת לרוב כקישוט.
  4. (ד)עצים סופגים מי-גשם ומפחיתים הצפות.

התשובה הנכונה: (ב) עצי-רחוב הם תשתית עירונית, לא רק נוי.

  • (א) תויג כנתון — ראיה ראשונה, לא הטענה.
  • (ב) נכון. תויג כטענה, ומסומן ב-אם כן.
  • (ג) תויג כתפיסה — זו בדיוק העמדה שהכותב בא לסתור, לא עמדתו שלו.
  • (ד) תויג כנתון, והוא גם המשפט האחרון בקטע — כאן בדיוק נופל מי שמניח שהטענה תמיד בסוף.

הכלל שאפשר לקחת הלאה

  • תייג תוך כדי הקריאה הראשונה, לא אחריה. תיוג בדיעבד הוא סריקה נוספת.
  • המיקום אינו סמן. הטענה יכולה לשבת באמצע, והמשפט האחרון יכול להיות ראיה.
  • "אך" מסמן שהמשפט שלפניו הוא תפיסה שנסתרת — וזה פוסל אותו כטענה מיד.
  • אל תזכור תוכן, זכור מבנה. התוכן נשאר בדף; המבנה הוא מה שמנווט אליו.

בקטע כתוב: "...ולכן יש להרחיב את שעות הפעילות". מה מסמנת המילה "לכן"?

  1. (א)שהמשפט שאחריה הוא ראיה נוספת
  2. (ב)שהמשפט שאחריה הוא המסקנה שהכותב מוביל אליה
  3. (ג)שהמשפט שלפניה הוא הטענה
  4. (ד)שהכותב סותר את עצמו
גלה את התשובה

התשובה: (ב) שהמשפט שאחריה הוא המסקנה שהכותב מוביל אליה

לכן היא מילת מסקנה: מה שבא אחריה הוא הטענה, ומה שלפניה הוא הנימוק שהוביל אליה. זה בדיוק ההפך מ-מכיוון ש, שאחריה בא הנימוק ולפניה הטענה.

אותו הסבר, בווידאו

לחזור לקטע פעם אחת — הריל

37 שניות · פסיכומטרי — חשיבה מילולית · הפקה מקורית של EduFlow

הריל מתחיל מושתק — הפעל את הקול כדי לשמוע את ההסבר.

תמלול הריל (הטקסט המלא)

קטע ארוך. כמה שאלות. אפס זמן. אני חוזר לטקסט רק פעם אחת. הסוד: תייג כל משפט בשוליים. תפיסה. נתון. עוד נתון. וטענה. מילת מסקנה מסגירה את הטענה. כאן: אם כן. שאלת הרעיון המרכזי? חוזרים ישר לטענה. עצי הרחוב הם תשתית, לא רק נוי. זו התשובה, ב. והפתיחה? עמדה שהכותב בא לסתור. עכשיו אתה: מה מסמנת המילה לכן?

שאלות ותשובות

מה זה תיוג משפטים בהבנת הנקרא?
לסמן לכל משפט בשוליים מה תפקידו בקטע — תפיסה שנסתרת, נתון תומך, טענה, דוגמה או סייג. התיוג נעשה בקריאה הראשונה, וכל שאלה נענית ממנו במקום מסריקה חוזרת של הקטע.
איך מזהים את משפט הטענה?
לפי מילת מסקנה — לכן, אם כן, מכאן ש, על כן. המשפט שמופיע אחריה הוא בדרך כלל הטענה, ומה שלפניה הוא הנימוק שהוביל אליה.
הטענה תמיד באה בסוף הקטע?
לא. יש קטעים שממשיכים אחרי הטענה בראיה נוספת, ואז המשפט האחרון הוא נתון ולא טענה. לכן הסמן צריך להיות מילת הקישור ולא המיקום בפסקה.
מה מסמנת המילה "אך" בתחילת משפט?
שהמשפט שלפניה הוא עמדה שהכותב בא לסתור. זה מסמן אותו כתפיסה ולא כטענה, ולכן הוא נפסל מיד כמועמד לרעיון המרכזי.

מלכודות קרובות

אותו הרגל-פתרון, גזע שאלה אחר.

כל המדריכים לפי מסלול →

עוד 36 רילים כמו זה — בלי להוריד כלום

ארבעה מסלולים — חשיבה מילולית, חשיבה כמותית, אנגלית, ואסטרטגיה וניקוד. רוב הרילים מפרקים מלכודת אחת בפתרון אחד. חינם, בעברית.

חינם · iOS · ללא רישום כדי לצפות